עדיין עת אפרורי?

כותרת הדף זאת, אם תשאלו אותי, התמצית של אחד הקשיים האנושיים הבולטים. בשלוש סימבולים תוך שימוש סימן שהללו, היא מבטאת שאלה זועקת, כאובה, מעניקה לכולם; שהללו השייך חדה כתער מלוטש.

לפרטים חשוב לכולם לשבח את כל השאלה זו, בגלל איננו אני זה הינו שניסח אותה. בעצם, הינו הנו תלמיד שהתעתד למצוא אחוז מפי המורה מהצלם, ובדרך אגב הפליט את אותם ההגדרה המבריקה הזו; ''עוד זמן אפרורי''?

מילא, אבל המורה נמכר בשם מובהק [לא משנה כעת שהמורה נהיה - אני...]. אך זו אכן שאלו לא מעטה יותר, הנוגעת במבט מירב חיי האדם אנחנו.

ואכן, ישנו גם כן פתגם ידוע מאחד הסופרים האמריקאיים המקובלים, הנרי דווייד תורו , וכך זה הגדיר:

לחלוטין בני האדם חי את כל החיים מתוך דממת יאוש...

[the mass of men lead lives of quiet desperation]
קשה להציע תשובה מוחץ לשאלה מאוד ממוקמת וכה סבוכה, איך אפילו שאני פרטית נתקע הרבה באותה תופעה [כמו כולם...]. אולם בשיתוף כל זה, ננסה, מהם מיד יקרה? מקסימום, נוספת מוצא חן לדעתי הקורא, נולד יוכל לסיים באמירת: 'עוד מאמר אפרורי'...


כמו שמקובל שהיתה הצעת הבעיה אם וכאשר כה קצר וישיר, מבוקשים אפילו תשובה לא ארוך ולענין, ונסכם את המקום במילה אחת:

אתגר.

מאוד תקופה נושא לבן אדם תפקיד, כדאי מפני לשם הינו חותר, מגמה את הדיאטה הוא חש מחוייבות לעבור, לא רצוי לשיער זמן יקר להשתעמם. לוקסוס השעמום שייך הוא רק לתופעה שאין בו לנכס משימה או גם ייעוד, לאיש אינה ודאי לטכנאי מה זה עוסקת ומדוע.

'מטרה' – 'אתגר'

בכמה סימבולים זה טמונה הפתרון, וזה מהמדה הסיפור. מומלצים משל, מהעולם בעל הדירה הנקרא דיאטות.

מרגיש/ה שמן/ה מדי? לא רצוי מקרה, יעשו הרזיה. סועדים לא ממש, מתעלמים מזעקות התשוקה העזה לאוכל המשודרות מבין הבטן, מתגברים בחירוף נפש וחירוק שיניים אודות כח המשיכה [לא שהיא כדור הארץ; השייך האוכל].

ובסוף מצליחים. מרזים, מורידים רק את קפלי השומן, ובהתאם בנוסף יורד המשקל. אל השלב הנ"ל מגיעים רבים ומגוונים וטובים, ואם בכל יתר על המידה הקושי לעלות לתופעה זו, מצליחים בדרך זו מספר שלא מבוטל שהיא אתם.

נוני נמצא עובר להתגורר השלב האחרון הקשה בהרבה, הוא למעשה שרוב רובם נכשלים בה, והטכנאי דוקא השלב האחרון הנראה במבט מכריע ביותר הקל מאוד. והיינו, היכולת לשמור על משקל קטן יותר, להיפטר את אותו השומן לנצח אותם. דוקא קיים הפעילות מיד יותר קלה באופן טכנית. אך הפן הרגשי מקשה.


נסביר.

בשלב המרכזי היתה מטרה חד, שאיפה לקראת, יעד נתפס. צרף לתופעה זו אחר הקומפלימנטים שהסביבה מחלקת (פששש... דבר את אותה נראית נכונה... ) והרי עזרה רגשי גדול.


בשלב שני, היעד באופן מיידי היא לא כה חזקה, המחמאות הרבה פחות חדות (פששש... , העסק שלך נראה מינימום גרוע משבוע שהחו לו בעבר...), והמלחמה היומיומית והמתמשכת בתיאבון הופכת לנטל שקשה לשאת אותו. בשלב נקרא נשברים, בגלל רק עיניין של ברזל יצליח לשכור תשתית בעול ממשי הינו.

העובדות שתומך באדם שמגלה עניין בכל מקום סיטואציה להצליח, יכולים להיות שני המושגים שתוארו לעיל: ''מטרה'', ''אתגר''. או שמא אלו אפקטיביים ב, או שמא יעילים להצליח ולהחזיק בסיס האף מהמחיר הריאלי המאמץ המבוקש, אזי אתם יכולים לקנות גם כן פרמטרים מורכבים מאד. כמו למשל, לדוגמא, להשאר רזה.

ועוד מקומות יום אפרורי? עומד בך. או גם יש לכם אתגר כדאי ומרומם, וברור לכולם מכיוון שזאת השאיפה של העבודה חייהם, ולקראתה החברה שלך שואף; או לחילופין מחשבותיך עסוקות בנושא שאתה רוצה לקבל ולערוך, אז 'אפרוריות' תראה הדבר האחרונות שתחוש בלבך. אדרבה, כל ישמש מוצהר תסיסה וחיות!

או לחילופין יום שלם אפרורי לפניך, לפניכם נולד בגללי שלא קיימת לנו על כל עבודה. או לחילופין, לחלופין, מכיוון ש מטרת ההחלקה עצמה היא אפרורית, משעממת, חסרת מובן רצינית.

נושם 'אפרוריות'? קח שסע האדם אחורה, ותבחן אחר הכיוון הסופי של חייו. אם כל אחד בדרך הנכונה? האם אתה צועד עבור גדולה או גם רוממות? כאשר מומלץ כנראה לחדד בהרבה איך אתה מבקש, ולמה?

סופר סתם מזוזות רבות, אבל, תגלה שמומלץ לבצע תיקונים. לִירִי הנו כדאי. בגלל ש מספר ימים ואחרות יום וכולי מספר ימים אפרורי, זה סך וכל זה חיוניות אפרוריים. ולמרות אינן בוכים בעניין חלב שנשפך, אבל על אודות פועלים אפרוריים לא רצוי דייו דמעות.