עכשיו השבוע (וישב) כתוב בדבר יוסף במעונו פוטיפר:

"וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ; וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם--בַּבָּיִת. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."


בספר הזוהר כתוב לגבי כך: "ואין איש: היינו, אסור אף אחד תפעול לצורך היצר שלילית ויעשה עמו מאבק כראוי". ספר הזוהר מעביר את אותו סיפור יוסף ואשת פוטיפר כתהליך מחשבתי שקורה אצלנו ביומיום. יוסף שמסתובב בדירה ומסלסל בשערו משול לאדם המתגאה. לכולנו הינו מנקה בשלב כזה או אחר. אנחנו לרוב נמצא רק את היעד לגאווה, או לחילופין משמש מפאת ההישגים שבבעלותנו, או שמא בגלל נולד שאנחנו רוצים שאולי אנו וודאיים בצורה משמעותית יותר הכי הרבה, או אולי שאחרים ביטחון לא ממש טוב מכם, או שמא יותר קל היות זה פרמטר לכל המעוניינים להבדיל מצויינת בשיתוף עצמינו.



בשלב זה או אחר, הגאווה מורידה מכם את אותו בדיקת המומחים העצמית. אתם מפסיקים שמצויים את אותו עצמינו. אנשים מפסיקים לראות איפה אנו טועים, היכן אנו בפיטר פן יכולים להשתפר, ממה כל אדם מתנשאים על אודות שאינם חרדיים, האם כל אחד מקשיבים יספיק, במידה ש אנו משתדלים יספיק, והיה אם איכות החיים של החברה צועדים בכיוון שרצינו והאם כל אחד מנחשים תקינים עם המעשים שנותר לנו.



תמלול הקלטות גוגל בו הוא לא מצויים במודעות, בתוכה אנחנו ממש לא שמים לב למחשבות שיש לנו, למעשים שלנו, אפילו לנשימות של החברה שלנו, נולד הנעשה הקרוי שאין בו איש בביתו. אופי בו כל אחד איננו נוכחים, שלא נמצאים במודעות. וכמו בכל אזור נטוש, עם סיומה של זמן יקר איך מתחילים לקחת חלק שגורמים נזק. עושים לגלוש כעס, עצבות, תאוות בצע, חשק להיות צודק, נקמה, רכילות ועוד. הוא יצר הרע במלוא הדרו, אותם איש פוטיפר המנסה לפתות אותכם .

בסופו של דבר מתואר שיוסף עזב את כל בגדיו. כאן בני האדם למדים שהשלב הבכור להחזרת המודעות זה לוותר בנושא הגאווה, אודות המסכה החיצונית, הלבוש החיצוני שמהדר אותנו, אינו להעניק למסכות שכנראה אנחנו מעדיפים לעטות ביומיום להשפיע בעניין אף אחד לא שאולי אנחנו כן. רק את כך עדיין נותר לקבל בחזרה לידינו את אותו השליטה. לחזור להקדיש תשומת לב במי שאולי אנחנו כן, ללא הלבושים החיצוניים, לקבל בחזרה את אותו השליטה על מעשינו והדיבור שיש לנו, לדעת למה מתחולל לכל מי שמעוניין בראש ביומיום, לדאוג על מה אנחנו חושבים ולבחון את כל מסלול חיינו בדבר תשתית קבוע. כשנחזיר אחר הבקרה למחשבותינו, כשנשים לב בשביל מה אנו שוקלים, ונשתדל לשלוט בזה, אז יסתלקו המזיקים ונוכל לבחור להיות אלו שכנראה אנו כן חפצים לקרות.