אני נוגעת במשי המרשרש, ומריחה את אותו ארומה בושם הקלוש שעולה ממנו. הייתי מפסיקה לזמן את אותה הניקיונות לפסח בדירתי בחיפה, ומרשה לזיכרונותיי לשוט יותר מחמישים קיימת לאחור, לזמן קצר משתנה ולמדינה רחוקה.

אוסטרליה, שנות הששים. בנות מחויטות יחד תסרוקות נפוחות, שמחזיקות מעמד בזכות עננים ששייך ל ספריי לקבלן. שמלות נשף פרחוניות בשיתוף שטחים מטעם תחתיות. מדי מספר חודשים אני בהחלט מקבלת בחירה נישואים.

כשחברתי מקסימאלית מתארסת, אמא שלי חושבת שהגיע היום שגם הייתי אתחיל להיראות פחות בהרבה יותר רבה. "רוצה שמלה מטעם גני קיי לאירוע?" זאת שואלת.

יחד עם זאת זכות נפלאה לקבל כעת שמלה שנתפרה אפשרות גני קיי. בחורות ממתינות שבועות אך להיפגש העיקרית. לבגדיה עליכם ביקום השייך אופנת עילית, ולא מפתיע, בגלל הנקרא הינה תלמידה של כריסטיאן דיור. היא למדה רק את פלאי התפירה של בגדים מקסימים על ידי המאסטר למכשיר שלו.

כל אחד מתקשרות לסלון לרכבת התחתית, ואומרים לכל מי שמעוניין שההתייעצות תהיה כל עוד ארבעה ימים.

ביום אחד שמיועד, בני האדם מתקבלות בדרך של גני הצעירה להפתיע.



"אז את אותם מעוניין שמלה ליום הולדת שהיא חברתך", זוהי מציגה במבטא צרפתי. זו גם בוחנת את העסק לרגע במבטה, ורואה אישה צעירה בינונית במיוחד וקצת עגלגלה. "יש עבור המעוניינים דבר חשוב ל איכותי בשבילך." זו גם יוצאת מהחדר וחוזרת בערך מהר, כשבידה צינורות עור סקי מוקדם. "יש בפתח דייו עור אמיתי בעיקרם לשמלה פעם אחת. משמש הוכן ביותר לצורך הסלון שלי."

שמלת המשי החומה
זו פורשת את אותה הבד. אני נושמת מקצועי. הבד ענוג – משי תאילנדי לא בהיר בגוון השוקולד, מקושט ברקמת יד מטעם ורדים זהובים. מעולם לא ראיתי איך בכל מקסים. "אנחנו נעקוב עם תום קו גוף האדם של העסק בשביל להבטיח לכל אחד גובה", אני בהחלט שומעת אחר גני מציגה. ואני קל מהנהנת, מוקסמת מהבד המדהים.

גני מסמנת לכל המעוניין לפנות בעקבותיה בתוך אזור המדידה. אני בהחלט מקווה מסוג תוציא קליפ מספר ופנקס על מנת להכניס את המידות שלי, אבל מהו שאני תופס אותו הנו את כל גני באה אליי שיש להן יריעת כותנה לבנה וזוג מספריים. זוהי כורכת את אותן בד הכותנה סביב גופי ומתחילה לחתוך אותו, כשהיא משתמשת בגופי בעודנו קו המתאר.

"בחיים שלי איננו ראיתי מישהו מקיימת איך כזה", הייתי מראה בפליאה.

"זה גילוי מרעיש ההתאמה המושלמת", מראה גני. לא לפני השייך הידקה את אותן הכותנה עם מספר סיכות מתחת לחזה וליד הכתפיים, הזאת מספרת, "עד קיים להיום."

הייתי חוזרת שבוע את אותה על ידי זה. גברת קיי פרופסיונאלית אותי הישר אל מרחב המדידה. הכותנה שרויה אודות השולחן, והמשי החום פרוש בעניין קרש הביצוע. זו מלבישה ההצעה בכותנה ומתאימה יחדש את אותם קוי המתאר. ואז זו גם לוקחת את אותה הכותנה ופורשת אותה בדבר המשי. יחד סיכות הנוכחית מצמידה בזהירות אחר הבד הפשוט על גבי החום היוקרתי ומתחילה לגזום. אני עוקבת את הדירה באופן מוקפד ומרשה לעצמי לשאול, "איך הגעה של ללמוד אופנה ותפירה בביתכם דיור?"

גני ממשיכה שניה לגזור בשקט, ואז הזאת מניחה את המספריים, מחשבותיה משוטטות אחת שקשה לה לדבר אודותיו. "אחרי שהגסטפו לקח את כל הוריי, שכנה נעמה הסתירה את אותו אחותי ואותי בביתה והצילה את הציבור."

גני עוצרת לזמן. "כשהמלחמה נגמרה התחלנו לחפש אחר אחר משפחתו שנותר לנו. חזרנו חזרה הביתה, נוני הנו שימש שבור. חיפשנו אחר דודים, דודות, בני דודים. אדם נשאר. נשארנו לחלוטין ללא עזרה. הקהילה היהודית פתחה בתי יתומים לילדים, נוני בני האדם היינו מידי גדולות לצרכים של להגיע למוסד יתומים וחסרות את אותה הלימוד הדרושה בשביל לצאת להתחיל לעסוק. המנהיגים היהודיים ביקשו מאדון דיור לקבל כעת בערך כמה בעלות וללמד את החסימות מהות. היינו 1 בעלויות המזל שהתקבלו. אחותי ואני עבדנו זמן ניכר ארוכות."

גני דברה ברכות כאילו לעצמה. "הגענו לטרקלין בשמונה בבוקר ויצאנו מהצלם בחשיכה. למדנו הכל לאט ובדקדקנות. כאשר את אותו יודעת איזה סכום פעמים הייתי מסוגלת לפרום את אותן כל מה שתפרתי, בגלל שהחתכים שיש כל כך ארוכים או לחילופין אינן ישרים לחלוטין? או שמא בידה בידה, אך ורק מלחשוב על הוא אני בהחלט מתעייפת."

בשלב משמש זו גם התאימה את אותה הכותנה ואת המשי. "כשתבואי בפעם שמטרתה אני בהחלט אראה לכל אחד על מה אני מתכוונת כשאני מגלה תפירת יד."

שלושה שעות את אותם על ידי זה אני מחדש בסלון. גני מחליקה את אותן השמלה החלפת לראשי ורוכסת בתוכה מאחור. ואז הנוכחית מעמידה את העסק מול סגנון ייחודי בגובה אלו. רקמת הורדים הזהובים תואמת לקוי המרכזים של ולוקחת תחת אשליה ששייך ל לוקח משני וחזות כללית תמירה בהרבה. הוא נפלא. הייתי מאושרת.

גני פוסעת צעד לאחור. "אה בון," זוהי ממלמלת לעצמה. "צריך בזול עדכונים."

אני בהחלט פושטת רק את השמלה בחוסר חשק. "תחזרי מחר, יש צורך נספח דגשים שלא ניתן למצוא חן בעיני". אם תשאלו אותי השמלה גבוה, אבל דבר אני בהחלט מחוייבת להתווכח יחד האישה ההרה שיצרה את אותם הקסם הזה.

למחרת אמי מלווה אותך לזכות ב את אותה השמלה.

"זאת אכן צרו אמנות", אמא שלי מגלה לגני.

גני מהנהנת לאישור. "נלך אליו ההמתנה בזמן שהמזכירה שלי אורזת בו."

כאשר יושבות אמי שואלת את אותה גני אחר השאלה שגם הייתי נוראי רציתי לבדוק בעצמי. "אז מה הגעה של מפריז למלבורן באוסטרליה?"

גני מחייכת כשהיא עונה. "בשנת 1948, דודה שגרה במלבורן יצרה מיזוג אתי ובעל אחותי. היא הצליחה לברוח מאירופה לצורך המלחמה. הנוכחית הזמינה אתכם לחבור למשפחתה באוסטרליה ולפתוח כאן במהלך החיים חדשים. חשבנו שדבר זה מוצר מוצלח ובכך הגענו למלבורן ב-1949. בהתחלה עבדנו מביתה הנקרא דודתי, אבל בזמן מועט באופן מיוחד היוו לך בכל בעיקר הם שונים, שהחלטתי להסביר סלון."

"את אינן מתגעגעת לפריז?" שאלתי.


"לא, איכות החיים שלי בפריז היוו אומללים. היינו עניות, היינו מעטות וקיים לנו בעיקרם זיכרונות רעים. חיי האדם שלי עכשיו יקרים מעט יותר. יש צורך עבור המעוניינים סלון משלי, מוטל עלינו עבורנו מרחב, והדבר הכי מושלמת - חיוני לי את כל עם."

כשאנחנו יוצאות, גני מאחלת עבורינו, "שתלבשי את השמלה החדשה לשעות בר מצווה רבות".

רקדתי בחתונתה של העסק שלי, וזכיתי להמון מחמאות בדבר השמלה. השמלה ליוותה אותך לניו יורק ולאנגליה, אבל תחנתה הסופית נודעה בחיפה, שם לבשתי שבה כשנפגשתי בעזרת עם.

חמישים קיימת הנן זמן ניכר לשמור שמלה, נוני הייתי אינם צריכה להיפרד מנה. וכשאני עוטפת בו בקפידה בנייר ומחזירה בה לארון, אני חושבת על גבי גני ומקווה שהחיים העבירו לכם לעוזרת את אותם השלווה של חיפשה.