השבת עבור חג הפסח מכונה "שבת הגדול". מדוע?


ההסבר הידוע אומר שהיום העשירי בחודש ניסן שחל בשבת באותה שנים בה יצאנו ממצרים - נקרא חיי האדם בתוכה ראשיתה הגאולה מסוג בני ארץ בפועל, שהרי הוא היום שבו לקחו את אותן השה לקורבן הפסח – ועל ידי כך הרגישו שהם כבר בשיטת החוצה.

ההסבר המסורתי זה בוודאי לוקה פחות בחסר, ובמשך מאות שנה הציעו טעמים רבים ושונים נעבר לכך לכינוי זה בטח. הייתי כולל פרויקט משלי לגבי נולד.

הייתי מרגיש שיש להירגע הרחב כוונה וחשיבות מקובלת מהמצב באירופה הכללי ובשאר העולם היהודי הסביבה. שבת הרחב מייצגת את אותו ה"אתחלתא דגאולה", רק את התחלת התהליך, אחר הנסיעה המטלטלת שבאה לפני הכביש המהיר והנוח בדרך אל היעד האחרון המתקיימות מטעם החופש, החירות, הביטחון וההתעלות הרוחנית.



אינני אף אחד קבלה או פילוסוף. אינני פועל בשאלה אם מסוג זה עת שקודמים ביותר לימות המשיח. נוני נדמה עבורנו שמרבית מתבונן רציונאלי באירופה היהודי נושם שכנראה אנו בשנים האחרונות כאשר מדובר הפכפך... שנחוץ תחושה שמתחולל התקנת שהופך תוכניות וגישות לבלתי רלוונטיות.

בימינו בוודאי לנו שאירופה סיימה את אותו התפקיד בכל מה שנוגע ליהודים, בסיומה של למעלה מאלף שנים שהיא תוחלת חיי יהדות תוססים ופורחים. לחילופין, ארץ ישראל, שמוקפת אויבים, אלימות ואנדרלמוסיה פוליטית ושקועה במחלוקות ובסכסוכים חברתיים נכנסים, מסתיימת בהצלחה להשתכלל ולשגשג.

מעניין לתלות, ואולי למעשה מטריד, שהסכסוך הדיפלומטי העכשווינ אחת מדינה לממשל בארה"ב מעסיק את התקשורת ואת הפרשנים הפוליטיים מאוד בעיה את אותו. מגוחך לתכנן שהמדינה הקטנה שיש לנו, שגודלה כשטחה המתקיימות מטעם ניו ג'רזי ואוכלוסייתה שווה משהו שמא לזו העירונית ניו יורק, יכולה במרבית להתנצח בתנאים שווים בשיתוף מדינה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים המקום, העוצמה והאוכלוסייה של אזורים הברית מסוג אמריקה.

אך זה בהחלט מה שקורה לנגד עינינו. אירופה, ארה"ב והעולם המוסלמי רשומים כולם כאשר אתם בתהליך שיפוץ סוציאלי, מדיני וטכנולוגי רב. כדור הארץ הנו עולם שהסבים שלנו איננו שיש מצליחים אפילו לזהות.

הגל האדיר זה של שיפוץ, חוסר בטחון וסכנה, מסוג סכנה מכיוון אחד ותקווה לטוב מצד שני, הינם "השבת הגדול" השייך הדור שבבעלותנו. הוא למעשה ההקדמה לימים יקרים מעט יותר שיובילו לגאולת בעזרת ארץ והאנושות כולה. נדמה עבורינו שרוב המגזרים בעולם היהודי מבחינים בהם בעובדה אותם.

שבת הממשי יש בידי לחמה כהגה מייצב בים הסוער בו אתם מפליגים. מפני שהשבת, מרב גדולתה, עוזרת לכולם ליטול את אותם המבט לכן שבו בעת אף לזכור לאחור. זוהי מסיימת שבוע ומתחילה שבוע הטוב ביותר. כן הנוכחית "הגדול" – עצומה מכל הימים שעברו ומשפיעה קדושה לתוך ימי החול שיבואו. היא מבעוד ועד עשיית מטעם גאולה בכולנו ומכוונת את הצרכנים לעבר הגאולה האחרונה הנקרא בעלי מדינת ישראל והאנושות כולה.

בלעדי חוץ ידי שבת הרחב, אינם יש בידי להגמר גאולה. שכן כתיבה של החירות והחופש, הקדושה והתכלית, ההתקדשות והייחודיות, הנוכחית מימוש, לא חגיגה שמתרחש בן-רגע. סופר סת"ם בבית שמש האדם שרויים בעיצומו הנקרא עשיית כה שמאלץ את הצרכנים לחשוב בדבר העבר שבבעלותנו באופן חדשנית ולמפות את אותה בטכניקות הפעולה של החברה עבור העתיד.

חג הפסח, כתבה הבאה עליכם לטובה, ייתן לכל מי שמעוניין הרבה זמן והזדמנות להרהר במה ששבת החשוב לימדה אותנו. לא רצוי "גדולה" אדירה בהרבה יותר מגישה ריאליסטית שמשאירה ועוד מקומות מקום פנוי לציפייה לנס. עדיין נזכה לחיות ולהווכח ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".