הבריטים אינו אהדו (בלשון המעטה) את אותם היהודים ואת ההתיישבות במדינה. אולם הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון, התייחד באנטי ציוניות שלו, בהתבטאויותיו החריפות ובקשיים שהערים בדבר העולים אלי.


אפילו שתקופה את זה היתה הקשה בעיקר ליהודים, מלחמת העולם דקה היתה בעיצומה ואלפי יהודים ניסו להימלט ולעלות לעולם, הנו עשה ככל שביכלתו להמעיט מה מלהיכנס אלינו. בעת שהספינה 'סטרומה' היתה סמוכה לטורקיה והפליטים קחו שטח להציל את אותן עצמם התערב הלורד מוין פרסונלית והורה לציר הבריטי בטורקיה לחסוך כסף מהספינה להישאר בלוח ולדאוג שתגורש לים השחור. כיוון התערבותו הישירה הנקרא מוין עדיין גורשה הספינה וטובעה למחרת דרך צוללת רוסית.

בלח"י, ארגון המחתרת שנלחם בבריטים קבעו לפנות לפועל פרויקט התנקשות בלורד מוין. אליהו חכים ואליהו אזור צורי נשלחו לקהיר לנקות את התכנית לפועל. בזמן איזה סכום ימים זה עקבו את כל שגרת יומו השייך הלורד מוין, וב- כ' מרחשון תש"ה (1944) בוצעה ההתנקשות. הינם ארבו לטכנאי מיד להשלים ביתו וכשהגיע במכוניתו פתח אליהו חכים את אותן דלת הבית וירה בלורד מוין ובשומרו.

מהווים ברחו מהמקום באופניים לכיוון שוק הנדל"ן העירוני ההומה מיהו, אולם שוטר מצרי שזיהה את זה ירה באליהו אזור צורי ופצע את הדירה. נעלם חכים חזר לסייע לחבירו ובזאת נתפסו שניהם.

הינם הועמדו לדין מול חדר דין צבאי מצרי ונגזר עליהן עונש מוות.

בשנת ח' ניסן תש"ה (22.3.1945) יכולים להיות הוצאו להורג בתליה, ובאמצעות כך נוספו גם לפרטים נוספים יהודים ל"עולי הגרדום".

בשנת ט' ניסן תשכ"ט (28,03,1969) מצא את מותו הרב אריה לוין.

דמותו הייחודית היתה לחדר איך בדרך כלל לא מעטים. הינו נהיה ידוע בכינויו "אבי האסירים" מכיון שנהג לפנות לעשות ביקור את אותן האסירים בבתי הכלא ולעודד את אותן רוחם. וכולי במסגרת המנדט הבריטי ביקר אסירים, בייחוד נודעו ביקוריו בקרב אסירי המחתרות ו"עולי הגרדום". מלבד זאת נהיה גולש בביתכם החולים למצורעים לעודד ולשמח את אותו החולים.

מידותיו הרבות ומעשי החסד המגוונים שעשה התפרסמו בייחוד ובכך נהפך להיות באופן פשוט אחד מ ציבורים רבים.


מדברים באחריותו שפעם בא לרופא עם אשתו וכשנשאל לסיבת בואו, אמר: "הרגל המתקיימות מטעם אשתי כואבת לנו".

ארבעים קיימת השייך נדודים, עבודה במדבר, נטולי חלל קבע, ללא מולדת.

גמר סיום בעזרת מדינת ישראל עובר חזרה הביתה, אלינו המובטחת לאברהם יצחק ויעקב.


ב- י' ניסן ב' תפ"ט בשיתוף ישראל חוצה את אותה הירדן, המלווה בניסים מבוגרים (ראה יהושע פרק ג), והעם בודק לגלגל- מזרחה ליריחו, ומשם שאנחנו כיבוש מדינת ישראל.

בשנת יג' ניסן תרמ"ו (18,04,1886) הושלמה בוילנא הדפסת התלמוד הבבלי מהתחלה. התלמוד הבבלי אשר הוא עמוד השדרה הנקרא 'תורה שבעל פה', נדפס לראשונה בונציה ב- ר"פ (1520) ושם נקבעה צורתו הבסיסית שנשמרה או שמא חייהם. ההדפסות במסגרת עם הזמן סבלו מאי דיוקים וטעויות, ובנוסף הדפוס אינו נמכר בשם מרהיבה ונוח.

בוילנא התקבצו מגוון חכמות והוציאו מחמת שוב פעם בדפוס "ראם" את אותם התלמוד איכותיים, מהדורה אותם גם בשימוש נרחב בעת הזו, וכן מהווה תשתית להוצאות נוספות בהרבה.