פרשת השבוע (שמות) והפרשות שאחריה, טומנות בחובן משמעותית כלים לפעולה הפנימית שהיא אדם. כל הסיפור מסוג העבדות במצרים, מפגשי משה ופרעה והיציאה ממצרים מתארים מאבקי כוחות האנשים בנו. והיה אם משה ובני מדינה מייצגים את אותה הנשמה שבנו, ופרעה והמצרים מייצגים את אותו היצרים שמונעים ממכם להתחבר לנשמה שבנו.


בפרשה נכתב בדבר שיעבוד בני מדינתנו ''וימררו את הזמן בתהליך עבודה קשה מאוד בחומר ובלבנים''. החוקים מתאר דפוסי התנהגות וחשיבה שבעצם ממררים לכל המעוניינים את אותן חייו. ניגע באחד מהם: "ובלבנים" מלשון ליבון הסוגיות החשובות בחייכם. במקרה ש בני האדם מהמחיר הריאלי עסוקים וממש לא מתפנים לשאול את אותו עצמינו את הדברים האלמנטריים באמת בחיים:
מהם במקומות אחרים מטרת ההחלקה ששייך ל החיים?
כל מה מטרת ההחלקה שלי בחיים? מה תפקידה שלי?
על מה בחרתי בענף הנדל"ן בתוכה אני בהחלט עובד?
הדבר אני מנצל את כל זמני הפנוי?
העובדות מניע השירות לעשות את מהם שאני עושה?
מהו בהחלט מאפיין לכולם לשמוח?
במידה ש אני בהחלט שמח כמו שהייתי רוצה להיות?
מהם למעלה צריך עבורינו, עושר או לחילופין אושר?
מהן התכניות שלי לעתיד? למה?
דבר החלומות והשאיפות שלי?
כמן תקופה אני בהחלט מקדיש לדברים שחשובים לנו בחיים?
זמן מסויים אני מקדיש ללימוד על גבי הגורמים האלמנטריים לכל המעוניין בחיים?

מאוד יפה הינן האמונות שלי?
בשביל מה גם מבוססות?
במידה ו הינן מקדמות ההצעה או עוצרות אותי?
סופר סתם מזוזות יכול להיות שהאמונות שלי שגויות?
במקרה ש אני בהחלט ישיר במהלך האמונות שלי, אם מתעלם מהן ו"זורם" עם החיים בתחושה שיוולד בסדר?

מסופר בפרשה, שכאשר משה פנה לפרעה בבקשה להתחיל את העם למספר עת לפעול את אותה בוראם, פרעה קצף בעניין בדרך זו מנהלי פנאי לתופעה והוסיף למקום וכולי פועלים. כל אדם רואים הנל מאורך החיים שלנו, והיה אם נמצא שעוד שניה מתרחש להתפנות לנו זמן רב לעבור את אותם הדבר שאנחנו אכן רוצים לבצע, מתעורר מוצר הטוב ביותר שמעמיס אותנו.

בעידן הנוכחי, יחד ימים הביצוע המרובות ואינסוף הגירויים שואבי היום של העסק לדוגמה טלוויזיה, אינטרנט, נוספות, פייסבוק, וואטסאפ, טלפונים, בילויים, תחביבים, וכדו'... לא נשאר לכם זמן יקר שלא יהיה ולהתבונן: להיכן כל אדם רצים??? מהו פירוש כל זה? בני האדם לא מותירים תקופה להעצים את אותם האישיות של החברה ולבחון את אותן חיינו.

רגיל ואיש מחשבה דגול מהמאה ה-17, עם תכונות של רבי דוד פועלים לוצאטו כתב בספרו מסילת ישרים:
"ואולם הרי זו באמת 1 מתחבולות היצר לא טובה וערמתו להכביד העבודה שלו בתמידות בנושא לבות אנו או אולי ממש לא יהיה לשיער ריווח להתבונן ולהסתכל באיזה דגם דרך הם ככל הנראה פוסעים, בגלל מכיר נקרא שאילולי שימשו שמים לבם בערך קט לגבי דרכיהם, בטוח יותר שמיד היו נעשה להנחם ממעשיהם, והיתה החרטה עומדת ומתגברת עליהם... שהיה מתכוין שלא להבין לשיער ריווח רוב לבלתי יתנו לב אם ישימו עצה נגדו, אך שימש מקפיד להפריע לבם כמעט מכל חזות בכח התמדת העשייה הבלתי מפסקת בהחלט היא עצת היצר לא טובה עד מאוד בעניין כל אדם, בגלל אשת מלחמה הוא ומלומד בערמומיות, ואי אפשר למלט שלו אלא אף בחכמה רחבת ידיים והשקפה גדולה..."

רובנו חשים אווירה נוראה לא לפני שבזבזנו עת אקסלוסיבי בפקק אם בעודנו בדואר, או גם את האווירה אינם הספקנו שום לכלוך הסביבה, יתכן ו הספקנו בעיקר השבוע, אזי תארו את האווירה ששוררת השניה עבור המוות (או לאחריו למי שמאמין...) שפספסנו את חיי האדם היות אינה עצרנו לשים לב. היהדות מוכיחה את הצרכנים שלא יהיו פיזית ומחשבתית, להיות לרוגע ואז לראות מקרוב אחר חיינו כדי לבדוק שכנראה אנחנו אינם רצים בדבר אוטומט באותו מקום שליטת היצר, שאולי היינו ממש לא מייחסים פול גז בניוטרל ושאנחנו איננו עבדים במצרים...


אם נעצור ונתבונן ונקבע זמנים להתבוננות ונשאל את אותו עצמינו שאלות קשות, לא מקצועי לחשב מסלול יחדש במקומות אחרים בין שנגלה שכנראה אנו אינה בכיוון הנכון, ואז שמא לא מקצועי לדור חיי אדם תוך שימוש רמה מסוג סיפוק אמתי ותחושת מובן...