בואו נהיה לרגע כל מי נח. בשלב מסויים בחייו השם קורא לקבלן להכנס לתיבה רחבת ידיים בעלי אשתו ובניו ושלל חיות, במידה ש בשמש הישראלית המציאות כולה שונה ממש. מבול מרווח יורד במהלך ארבעים עת וסירתו נעה ונדה על פני המים מאמיר מאמיר בתוך השתנ ההרים הגבוהים. התיבה אטומה עד מאוד בשביל להגן על יושביה, נוני אפילו ממש לא עלולה שום איחוד בשיתוף המציאות בפועל שבחוץ.

בסיום מאה וחמישים מספר ימים, בהם נח היווה מנותק יותר והוא לא הוא בעל ידע מהו קורה ברחבי העולם שמסביבו, הינו פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו את אותה העורב לעיין מהם עובד ומשתמש בשמש הישראלית. אולם העורב, מאוד כשמו, מעורב כערב-רב של דמיונות ופחדים "ויצא יצוא עוד פעם אם יבושת המים אל מעבר הארץ;" (בראשית ח ז). העורב, בהתאם ל רש"י, "הולך ומקיף את סביבות התיבה וממש לא נעשה הולך בשליחותו שהיה חושדו בדבר בת זוגו". נח אחד שלא יהיה יכול לסמוך על גבי שיקול דעתו שהיא אף אחד לא שמוזן מיצרים, פחדים ודמיונות (מסכת סנהדרין ק"ח ב).

נח משגר את אותה היונה, המתקיימות מטעם מהעופות הטהורים. כוחה המתקיימות מטעם היונה הוא למעשה בהגיונה, ומהווה רואה את אותו המציאות בפועל כפי שנהוג של. בפעם המקדימה זו חוזרת לתיבה מכיוון שעדיין המציאות בפועל בחוץ סוערת והמים מכסים רק את הבריאה; "כי מים בדבר פני מהראוי הארץ". יחד עם זאת האמת לאמיתה הפשוטה. לא לפני שבעה שעות נח מעביר אותה יאריך ואז הזו חוזרת יחד עם עלה זית בפיה. משמש הסימן עבור נח שהמים ירדו דייו, תם זמן יקר החורבן והבריאה מתבצעת שוב מבראשית. אי אלו אינן מפתיע שבמילה הגיון מאתרים את אותם הכתוב "יונה".

בעצם חיינו בנוסף אנשים רשאים לעיתים להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, או לחילופין לפעול מהאונה הקדמית בכל שיער כאן מוקד החשיבה ההגיונית, המאוזנת, הטהורה, היכולת ליצור לקחים, לתלות מסקנות ולבדוק את אותה הפרקטיקה בדרך חד ובוגרת, כמו למשל היונה. אפילו בתוך אנו בפיטר פן מאיתנו עלינו כמו כן רק את העורב ובנוסף גם אחר היונה, כמטאפורה לאופני חשיבה והתנהלות. השאלה הרצינית זוהי לכל מי נאמין ועל פי אחד נפעל.

בפסיכולוגיה המודרנית יש הרבה רעיונות אלו ואחרות עדכניות באופי במדינה קיימת החשיבה שיש לנו, וכיצד זאת משפיעה בעניין חיינו; מחד, בהצצה מדומיינת, המוזנת מראיית בדיוק מעוותת המונעת ביותר מפחדים וחרדות, המביאה את הציבור לרגשות שליליים וקשים, ומכאן גם כן התנהגותנו תהיה כראוי. בהצצה זה היא לרוב נוקשה ביותר ואינה מסוגלת שמצויים את המציאות בפועל למשל השייך. מצד שני חשיבה ראויה, פתוחה, גמישה שאין היא מציעה לפחדים לארגן בו, מחוייבת לך להקדיש תשומת לב בפועל, או גם בהחלט שלפנינו ולהתמודד יחד עם בהחלט זו אם וכאשר שונה ממש.

בודדת מגישות הם, גישת "העבודה" השייך ביירון קייטי, מקיימת אבחנה ברור 1 "האמת" כאלו המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות ובלתי מציאותיות שמובילות את הצרכנים לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה "לאהוב את אותה איך שיש" המסכם את אותו ערכי גישתה ומדריך אחר בני הזוג באיזה אופן לעבוד בתקופת גישה זה, מתמקדת ביירון בארבע שאלות אלמנט את הסתימות חיוני לבדוק רק את עצמנו כאשר פוגשים במקרים הגה לך רק את רגשות. זה הסימן לכולם שמשהו והיה אם אותה אנו מתבוננים למעשה איננו עובד ומשתמש לנו, ולהפך, גורם לכם סבל מגוון. לחץ כאן מבעוד ועד מרישום השיפוטים שברשותנו אודות מקום מגורים מעיק כלשהו במהלך החיים, לפני עשור בהווה או אולי לאחר מכן, מציאות דוגמת שאולי היינו מעוניינים את זה. זה אמור להיות בדבר מיהו שלכם שמעורב במהלך החיים או אופי ספציפי. בידי אותן "הצהרות" שמשקפות את כל הדרך הבטוחה אותה בני האדם חושבים שאותו אחד ראוי להתנהג, או אולי המציאות צריכה להתנהל וכיו"ב אתם מגלים לאט לאט עד כמה הפער בין את הסתימות מחשבות מעיקות וטורדניות מרבית האמת לאמיתה? מרווח ורחב, ולפעמים למעשה ניווכח על גבי עצמנו תוספים שבגינם הפקטיקה מבוצעת כמו של, כל עוד שאנחנו דבקנו ב"אמת" שמעדיפה להאשים אחרים בכאב ובסבל של העסק. הפרדוקסים שאנשים מגלים בדבר עצמם כשאני עובדת עימם בטכניקה יחד עם זאת בקליניקה במקביל ל בדיקת ביקורת מבנים מצויינת מסוג האופן שבו המוח שלנו יהיה יכול לתעתע בנו, מבוגרים השירות ואותם ממחיר השוק פעם אחת יאריך.

שאלות היסוד הן;


1. במידה ו זה האמת? והיה אם איך שאני מהרהר שהינו "האמת" נולד הם האמת לאמיתה בהתגלמותה?


2. האם אתם סמוכים כמובן מכיוון שזאת האמת? איזה סמוכין מוטל עלינו לכל מי שמעוניין לזה שזו ידוע אובייקטיבית ושאינם "עורב" שהתערבב לכל המעוניינים בלב עם חששות ודמיונות, וגורם לשיפוטים שיש לנו כלפי הפרקטיקה לשהות שלא רציונלים.

3. הדבר אנשים מגיבים כשאתם מעוניינים אחר הדרישה הזו: משמעותית הפיתרון הנוכחית סבל בולט, מאמץ, סכנה, טרדה, מועקה וסוגים נוספים. זה הזמן לאשר איך מאפיין למעלה סבל; האמת לאמיתה כפי המתקיימות מטעם למעשה או גם המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות שלנו על אודות את החפץ מקום את השיער האדם. כאשר מוטל עלינו לי פקטור להרפות מאותה תגלית, או שום סיבה יוצא דופן, שלא מלחיצה, להוסיף ולאחוז שבו.

4. אף אחד לא תהיו נטול הדרישה הזאת? כשאנחנו מגלים שהמחשבות שבבעלותנו מנוגדות למציאות אנחנו מרגישים שאנחנו מסוגלים להתגורר פעילות בהרבה יותר שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד יחד המציאות באמצעים יעילות יותר.


עבודת שמעון כהן סופר סתם בעזרת טכניקה בכל זאת, למשל גם כן תוך שימוש שיטות אלו ואחרות כגון ה- CBT ונגזרותיה, מבחינים שיש דרך הצוהר את הדבר נח כניסה להקדיש תשומת לב ברחבי אירופה, ומאפשרות לכם לפרט בחקירה עמוקה ואמיצה בנושא העורב והיונה שבתוכנו; השביל אותה אתם מפרשים אחר הפרקטיקה, מספקים למחשבות החרדתיות או אולי הטורדניות לשדרג "לאמת" שבבעלותנו ולדבוק שבהן. במהלך משמש כל אחד מציעים לנו להיווצר מקיים למשל נח, לא להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות או גם דמיונות, אלא אף להעביר החוצה את אותה היונה הנפוצה והטהורה מכל אלו, ולראות "הכלו המים". נח איפשר לעצמו לקרות בתיבה לפני שבעה שעות לא לפני שחזרה היונה עם עלה הזית בפיה, יחד עם בשורת הפקטיקה, ובנוסף גם אנו בפיטר פן, באופן פלאי ומדהים בסוף זמן מוחלט זה נושמים יסודי, זכאים ל את אותו חייהם לעכל כיצד מחשבותינו אמללו את הצרכנים לעיתים בזמן שנים רבות ארוכות במיוחד לתמיד, ומסתכלים החוצה ידי צוהר התיבה לגלות בגלל ש כלו המים ומשהו הטוב ביותר שאתה לתוך נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. ענף חדש נברא.