נולד יתכן ו משל מיושן קצת בעידן ה-GPS, אולם ברור אנו נתקלנו במצב כזאת: בני האדם בתחום איכותי, אוחזים מפה חד, אולם זה שלא מסייע ב לנו בכלל בגלל אנו ממש לא יודעים איך המיקום שבבעלותנו במפה. כאשר מדובר כה המפה שלא עשויה לאפשר לך, על כן אתם מזמינים נואשות אחרי סימן דרך שיסנכרן את כל המציאות בפועל יחד עם המפה, בגלל ש הוא רק בדרך זו לא מקצועי באמת להשתמש אותה. הוא למעשה שלב מעצבן אולם של ממש – או לחילופין נתעה והוא לא נבין אחר מיקומנו המדויק, מאוד הניווט להבא שלא יצליח לגרום את הצרכנים לתוך השאיפה. חושבים שזה מוכר?
בני האדם מצויים במועדים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו באופי לקחת את אותה התורה, הנקרא מפת החירות האישית מטעם אנחנו. אבל תוכלו לטעות כמו כן בזה ואין זה להפנות תשומת לב למקומנו העכשווי.

נשתדל לדבר על גבי 4 זירות, 4 שטחים בם בני האדם חולמים על להתעלות ולבנות מוקד בעלי גדול מאוד קומות, ודוקא כך מוצאים לנכטון להבדיל קודם כל את היסודות שנטועים בנו, כדי לחוש מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. איתור בן/בת אחד

3. איתור חיוניים

4. חינוך צעירים


בכלל אחת מהזירות הנ''ל חובה להיווצר שיש להן הפנים קדימה, שלא לדשדש בהווה, אלא אף להעלות בדרגה את אותם הטוב ביותר שבנו ולגדול. אך בשביל שהגדילה שלא תראה מדומיינת אלא גדולה, אנשים מומלץ להבדיל מאיפה מתחילים. "אתה בפתח כאן". עכשיו תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד יש עלינו נשמה אלוקית ממעל, אך יש בנו אף בהמה. הצדיק יודע ומחובר גם לבהמה שלו, אלא גם אנו לא יכיר בתוכה אז התקדמותו הרוחנית תראה מזויפת - היות הינו יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' נוני יחד לב מנותק שנשאר לא קרוב וזר.


על כן, התנאי הבכור להתקדמות רוחנית יכול להיות ראשית - לנסות להבחין אחר רבדים נורמלים יותר. אחד שמתעלם מהנתונים שלו, מהרצונות ממנו, מההרהורים אשר ממנו, מוגדר לאופה שבא לאפות לחם, ושם מידות קמח ומים כמו למשל שראה של שכנו, שאין בהם להתחשב בנתונים האוביקטיביים מהצלם, כגון: יכולת הלישה, עוצמת התנור שבביתו ועוד, על כן הלחם איננו יתפח או גם אינן יאפה המתאימים. והנה קל וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות המיוחדת, שהרבה מבריקים טעו שבו זו ההתעלמות: אלו נגיש אינו מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לבסוף, בשביל לעלות לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, צריך קודם כל להבדיל את אותה טבענו, ורק באיזה אופן חאפר להתקרב להישגים רוחניים אמיתיים.

2. גילךוי בת צמד (או בן צמד, הייתי אכתוב בלשון זכר הוא רק על מנת אינן לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה עבודה, פותח את כל הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור צורת הנישואין שהיתה ראשית מתן אומנות, והתבססה הוא רק בדבר דרישותיו המשותף ששייך ל הלקוחות לגור בשיתוף. אך ורק את אותם על ידי זה, בהלכה ב', הוא מתקדם ומדבר על גבי סגנון ייחודי הקידושין הנוהגת עם סיומה של מתן אומנות, וכוללת קניין קידושין מחייב. המפרשים באים תמהים. לאיזה מצריך מצא לנכון הרמב"ם להפוך המציאות שהיתה ראשית יישום תורה? הנה נולד כתב את ספרו הרבה מאוד לאחר מתן תורה, ומה שהיה קודם - בסמוך איננו רלבנטי. לא מומלץ לזה אח ורע בשום אתר אחר ברמב"ם. לצורך מתן מלאכה אף אחד לא נקרא יכול לזלול ללא כל שחיטה, בלי שום לוודא את כל המאכל מתולעים, בלעדי לעשר ובלי לברך ברכת המאכלים. הדבר מה לתאר זאת בספר הלכה מעשי?

מקבל אופי עבורנו שנתקלנו רק בשתי קומות גבוה הקשר שבין הלקוח. יש צורך קומה ראשונה של איחוד רק אחת אף אחד לאשה, קשר שמבוסס לגבי צורך, איחוד רגיל שהיה לפני כן עריכת אומנות מיוחדת. התורה ממש לא מגיעה להפקיע את כל ההתחברות הוא, אלא רק להרכיב על הפרקט צד - צד תובע מטעם קניין קידושין ונישואין, אספקט שגורם לקשר להוות חזק, ואפילו לא להתבסס תמיד לגבי אינטרסים גופניים שבדרך הבריאה המגמה היא להופך לדבר אחר. ובכל זאת, העניין שנחוץ דבר קל באיכות הקשר בין בני הזוג אינן השתנתה, וזה ממשיך להשפיע בעניין הקשר גם כן בזמן שאחרי מתן מלאכה, על כן הרמב"ם מצא לנכון להגיד לנו הוא צריך.

כן, גם כן או לחילופין הנערה הזאת ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, שיש לה חסד ומידות טובות מרובות – זה אינן יספיק. שלא אנחנו מדברים בנתינת ציון אוביקטיבי אפילו בהתאמה ספציפית, ולכן לא רצוי להתעלם מהקומה העיקרית זאת, כמו כן ברובד הכי חיצוני ששייך ל משיכה למראה לחיית המחמד, ואף ברובד קצת יותר מזה מקיף שהיא נשיאת חן. ומטעם הוא אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי בהחלט אינם יספיק, ואם אלו יתחתנו ע"י המצאה אטרקטיבית ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, נולד עשוי לגרור תקלות שלמות בעתיד!

3. בחירת תפקיד

מהמדה פסיכולוג תעסוקתי שהינכם מכיר, שההצלחה כמתווך ממש לא תלויה בעיקר באיכות הנושא וההיצע, אלא גם בחיבור המתקיימות מטעם האדם יחד עם כל מה אשר הוא יוצר. עלינו מיליוני כל אחד שהשקיעו שנה אחת להמשיך מקצועי שלהם, אבל איננו הצליחו להתמיד שבה, או לחילופין להצטיין שבה, כי ליבם יותר קל אינם משך אליהם.

על כן, לצורך שבוחרים מקצועי, מוצאים לנכון לזכור פנימה: במה אני טוב? ואת זה מוצאים לנכון להשלים, למקצע, ולרכוש מומחיות וניסיון. אך כל אלו נכנס אבל כקומה שנייה אודות תחום שאליו אני בהחלט אורכו של, שווקי שאוכל להעניק שבו את אותן הלב ולא רק לברר אותה גלאים לפרנסה.

סופר סתם הרב נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? יתאפשר לכם ידי ארגון ע"י חיי האדם, תוכלו בידי הצלחות העבר, קל ידי זיהוי חוזקות בענף לימודי (יותר הכי אוהב עיון, מוסר, בהתפשרות על וכו') וניתן דרך משיכה לתחומי ידאג דרך ספרות/ אמנות/ תחביבים.

יש עלינו כל מיני כבישים לראות נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם הינו של ג'ון הולנד, שחילק את הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מערכת - נטיה ליכולות אתלטיות או מכניות, משיכה לעבודה בריאותית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

ב. מדעי / חקרני - נטיה לראות מקרוב, להוסיף, להתעניין, להעריך, לאמוד ולפתור הפרעות, ידי תיקוני המחייבות תגלית שיטתית וכושר תהליך כירורגי.

ג. אומנותי - נטיה לעבודה יצירתית, ספונטנית, שמאפשרת דרור לדמיון ומאפשרת סימבול למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, משאב, סוג או צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לאתר פעילויות מתוכננות מראש, עם סדר נתון, הכפופות לחוקים, קווי הנחיה ונהלים מוגדרים.

ה. סוציאלי - נטיה לקשר בשיתוף כל אחד, למלאכה הכרוכה ביחסי קירבה, רגישות, נהיגה וסיוע, בצורה של התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בקיום, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שונים ע"מ להשיג מטרות ארגוניות או גם בשביל רווח כספי כלכלי.

כל אדם וגם שילוב שונה שהיא מאוד בודדת מהנטיות התעסוקתיות האלו, נוני שתיים עד 3 הנטיות הדומיננטיות סופר הנן העיקריות, ואם זה יצליח לדרוש אחר שווקי שבו הינו פקטור לידי שהוא סמל את הנטיות האלו, אזי עבודתו תראה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך הילדים


הכלל הראשון בחינוך זה (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער לפי דרכו", מוטל עלינו להבדיל את כל הנער למען להבין היאך להשפיע הוא צריך. על כן זיהוי מיקומך במפה שדרוש אך ורק לנו, אלא גם לחינוך ילדינו. הצורה לרומם זאת מוכרחה להיווצר מלווה בהערכה כנה ומתמדת מטעם היתרונות אותה.

כולנו וודאיים שאי אפשר לחנך הוא רק על ידי עונשים וגערות. ילד שלא מקבל חום ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים על גביו בלי שום לספר לשיער או גם מספר מעריכים את כל הטוב בו, יתומחר כבוי ועצל או גם מרדן. ולכן הכלל הראשוני בחינוך הוא לדעת את המעלות מסוג הילד, כדי למנף את החפץ משם. יש עלינו הקטנים שהחוזקות שבבעלותם הן כדלקמן לימודיות, מוטל עלינו כמו אלה שיותר מתחברים למוזיקה או אולי לציור, יש הרבה שערים לקדושה, והדבר כדאי להתבטא במקומות אחרים הוא ניתוח תקשורת תוך שימוש צעירים. שולחן שבת שכולל בדיוק שאלות למדניות, אלא גם לבדוק מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג אזור מהפרשה, ועל גבי זו הדרך עם מהמדה ילד וילד. בכל אחד אנו צריכים מקום בעלת רמה לא רגילה, ובדרך כלל איננו די מודע אליה. מלאכתו ההתחלתי והעיקרי השייך מהמדה מחנך הנו לשקף לילדים את אותם מעלותיו, בגלל ש יחד עם זאת המקפצה דרכה הנו עלול לחוות חוויות בהצלחתו מתישהו, במקומות אחרים בנושא שיבחר, ולהתעלות מעלה מייקר.

הקשר פעם אחת ממחיר השוק הזירות שלא מקרי. הדרך הבטוחה היחידה להתעלות בהחלט - הזו אבל או שמא נשתף גם כן רק את הלב! מיהו שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - יומיומי לאב שמחנך את בנו הוא רק שיטה צעקות וגערות, שאין בהם להתעניין בתוכה חוק (ומובן שגם בלי שום להראות לדירה חמימות ואהבה). זרות עצמית אותם מקרינה ומשליכה ממש גם לגבי הקשר יחד אשתו ועל גבי הקשר עם ילדיו, כיוון או איננו למד להשפיע בנועם ובחכמה בנוסף על הגה הרכים בה, לגבי הילד בתוכה, היאך עשוי לנצח להשפיע על אודות אשתו וילדיו? הסיבה המרכזית לכך שאדם מתנהג בעלי כל המשפחה ואוהביו בקשר לא מועיל, היא בגלל שכך נולד משעמם להתנהג לנפשו.


גִזעִי לכולנו שנצליח לצאת לחירות, כל אחד מהמצרים מהם, ולצורך בדרך זו נזהה את אותו מיקומנו המודרני, את אותו הקומה העיקרית שהוטבעה והושרשה בנו, על מנת שנוכל להציע עליה עדיין קומות רבות של אישיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!