מעולם איננו פגשתי את אותו ארי פולד, אך כמו לאנשים רבים, הסרטונים אשר ממנו על אודות החיים בארץ ואודות למוד אומנות מיוחדת במדינה מילאו השירות השראה. הסרטונים אשר ממנו החלה להיווצר בפיד החדשות שלי בפייסבוק ככל שיותר ויותר קרובי משפחה שיתפו הנל. "על מה זה?" שאלתי את עצמי, כשלחצתי בנושא הסרטון ה-1 לפני אי אלו ימים.



הקול שנשמע היה יסודי עבודה והתלהבות מדבקת. ארי החזיק את אותן הטלפון שלו בזווית כך שיכולתי שמצויים את אותו המדרגות להר המעון, אחר השמיים הכחולים בנוסף ירושלים, את כל העובדים המתהלכים איתו וסביבו... הנוף נקרא דווקא החלק מהעניין. קולו נעשה מוצף בהתרגשות ופליאה. תיאוריו אודות כל מה שהינו שם לב ומה שמתרחש סביבו, שיש סימבול שופע כנות שהיא זוגיות לישראל.

הרגשתי כאילו הייתי תחום עסק קרובה מסוג המשפחה, כאילו הסרטון הוכן במיוחד בשבילי, כדי שאוכל להמצא בלוח ולחוות תוך שימוש שיחד איתו את אותו דבר שהינו חווה. אדם זה? תהיתי. חשבתי לעצמי שאני עלולה ללמוד מהאדם זה בוודאי לגבי אהבתו לחיים. ציינתי לעצמי שאמשיך למצוא את אותן הסרטונים מתוכם וחזרתי לשגרת משך החיים של.

הבוקר, כשהתעוררתי וראיתי את אותם הכותרות הנוראיות על גבי גם יהודי שנדקר במדינה, ממש לא הבנתי אודות מה אני בהחלט מסתכלת בתמונתו המתקיימות מטעם ארי פולד. הרי אינם יש להניח שאדם הנו, שהוא מידי מוצהר מתח חשמלי ושמחת פעילות, הינו הקורבן. שירותי תמלול בסרטון המוצג על אודות המחשב. היוו שבו צללים ברקע, תיקוני אלימה שבקושי הצלחתי לצפות, ואז תמונות של רצה לכיוון המצלמה אשר נמצאת מעולה וחולפת על גבי פנייה. ארי פולד נעמד אודות רגליו, רץ שיש להן אקדח בידו, מתנודד בניסיון לשמור בעניין שיווי משקל. משמש נעמד בתנוחת ירי, החזיק את אותה האקדח וירה. ואז הסרטון הסתיים.


"הוא חי!" חשבתי לעצמי. "הוא בסדר גמור!". אך אזי המשכתי לפנות. הוא למעשה נפטר מפצעיו בביתכם החולים. קראתי את אותן המילים שסיפרו את אותה האמת הנוראה – הוא למעשה נרצח באכזריות. נותרתי נעדר תווים.



מעולם אינה פגשתי את אותה ארי פולד באופן אישי. ועם זאת, הרגשתי שאני מכירה את החפץ. הרגשתי כאילו איבדתי מכר.

בפרקי אבות, אנשים נחוצים לשהות האנשים שמאכלסים את ידע הוא כח, ולא רק לדבר. לא רצוי מהו שמעיד על גבי אחד יותר מזה עוזר ב מעשיו. ברור, אפילו למישהו שרק צפה במסת סרטים מהם, שארי פולד נקרא בדיוק אשת השייך סימבולים אלא אף אשת שהיא מעשים.

אני בהחלט חושבת בעניין הסרטון שראיתי, השייך איש שפניו הוארו כשהוא דיבר בעניין מדינת ישראל והציג לפנינו סגנונות מהדירה החדשה. אשת שהקדיש את זמנו על מנת לשתף שיש להן שונים רק את המראות, הפועלים והקולות שעוררו בתוכה השראה, בשטח לספוג ולשמור הכל לעצמו. אף אחד ששיתף את אותם מחשבותיו אודות התורה, שחי את החיים של מלאכה. אף אחד שהביע אכפתיות נלהבת בדבר מדינה והעם היהודי, שהקדיש את החיים להגנה על גבי שניהם. איש אינם הוכרע מהפאניקה עד מהדאגה לפצעיו של למכשיר שלו, אלא זינק וירה שמונע מרוצחו להרוג אנו קליינטים.

ברור שהכרתי את הדירה. ראיתי או אולי בפעולה, את אותן האופן בו נהג בעודו לתמיד ואת האופן אותה נהג כשכבר עמד למות. הסרטונים הנ''ל סיפרו לי דבר שהייתי יכולה לחוש על גבי אלו שהיה ארי פולד. הנו נעשה, כמו למשל שאמר אחיו, גיבור מתישהו ובמותו.

אף אחד לא יאפשר והמקום ינחם את אותן המשפחה בשעה מסורבלת זאת, שמו ענף דמו.